(כמעט) כל מה שרציתם לדעת עליי ואני העזתי לספר

אני מאמינה שלכל אחד יש סיפור.
וזה הסיפור שלי.

היי, אני איריס.
בערך בגיל 7 הבנתי שמילים הולכות טוב ביחד עם נייר.
בלי לשים לב כתבתי את חיי על גבי דפים, פתקים וקבצי word לא סגורים בתוך שירים, סיפורים ופוסטים ארוכים מדי שאין לי מושג אם מישהו קורא.
בקיצור – עם הזמן גיליתי שהכתיבה היא דרך חיים בשבילי.

הספקתי עוד כמה דברים מאז גיל 7 כמו להבין ששני ילדים + בעל זו החבילה מושלמת בשבילי, ללמוד תואר שני ביעוץ ארגוני ומשאבי אנוש, לעבוד בזה בערך 15 שנה, לכתוב שירים לתעשיית המוזיקה בארץ ובחו"ל וללוות מאות אנשים בדרך להפוך את המילים שלהם למעשים בערך בכל תחום בחייהם.

הרבה שנים ניסיתי גם לסיים לכתוב את הדוקטורט שלי אבל בסוף החלטתי שכרגע אני מעדיפה לכתוב דברים אחרים ושאני די בסדר גם כאיריס מור בלי ד"ר לפני. 

היום אני בעיקר מודה על הזכות וגם מודה שאני עדיין קצת בשוק מזה שאני קופצת מהמיטה משמחה כל בוקר (כמעט, לפעמים אני גונבת עוד snooze, בעיקר אם כתבתי שיר בלילה), בידיעה שאני עוזרת לאנשים, לעסקים ולארגונים להכניס השראה לחיים ולדייק את הסיפור שלהם. זה ועוד כמה דברים.

למה? כי זה בכלל לא מובן מאליו כל הטוב הזה.

ולחשוב שהכל התחיל מזה שמישהי זרקה לי ממש מזמן, שאם אי פעם אני אעשה משהו עם כתיבה היא רוצה שאגיד לה כי היא הראשונה שתבוא. היא באמת הייתה הראשונה שבאה.