טקסטים נוספים שראו אור

קצת אבא

מתוך אלבום המשוררים של הוצאת סער

יש לי קצת אבא בכל מקום
על פינת הספה, בקצהו של יום
במבט על סתם איש זקן ברחוב
כנראה מחפשת קצת אבא לאהוב

אילו ידעתי שכך זה יהיה
לא רק קצת אבא הייתי אוספת
שברים של שיחה, חיוך מצומצם
תשבץ וכינור ושבת משותפת

תגידו היכן יש קצת אבא למצוא
בשקט הזה אולי הוא יבוא?
אבא קצת בי, אבא קצת שם
יש לי קצת אבא בכל העולם

בפיתול שבכביש, בכלנית אדומה
בדמעה שגולשת על לחי חמה
בלבי, בחגים, ברגעי השמחה
באבן הדוממת עליה שמך

יש לי קצת אבא בכל מקום
על ספת ההורים, ביקיצת אותו יום
אותו אבא שבר אך יצר את כוחי
ומאז יש קצת אבא תמיד בתוכי

עטיפת ספר אלבום משוררים הוצאת ספר

הכל זז לידך

מתוך אלבום המשוררים של הוצאת סער

אתה עובר את הימים
והימים עוברים אותך
נדמה לי לפעמים
שהכל זז לידך

כאילו לא נוגע
כאילו לא מרגיש
אתה עוד לא יודע
איך גדלת להיות איש

וכמה זה כואב כשאי אפשר להתגעגע
רוצה שכבר תצרח ואז מה אם תשתגע
צא מעצמך

שכחת באמת
שכולנו ילדים
זה לא רק הוא שמת
זה גם אתה, עמוק בפנים

ואיך בתוך הקור
הכל בך קפא
אתה אוהב להיות שיכור
אבל נבהל מחשיפה

וכמה זה כואב כשאי אפשר להתגעגע
רוצה שכבר תצרח ואז מה אם תשתגע
צא מעצמך

רוויה נכונה

טקסט שהקריאה יהודית בן-יעקב בתוכניתה "כאן, שם ובכל מקום" ברשת ג'

הידיים בהחזקה, המצח מכווץ והכוונה קיימת אך רק לכאורה. והטפטופים אינם מגיעים. הזרם המתבקש לא שוצף. ההחזקה מתעצמת, הראש והלב מצטרפים. ההתכוונות הופכת למאבק. הזרם מחפש דרך ושואל האם כך תגיע החדווה, היצירה, האמת. תהיות מהותיות. ופתאום, דווקא מתוך הרפיה שלמה, הלב מתחיל להתרחב והראש מפנה מקומו לדברים גדולים ממנו. מצינור האושר מתחילים זרזיפים, וטפטופים מתחברים לטיפות נכונות. ללא מאמץ הזרם פשוט קורה. זרם של שמחה אמיתית ומהותית. עכשיו הכל נכון ובמקום. הכל שוטף מההתחלה ועד הסוף. הכל ברוויה נכונה.
מיקרופון בחדר הקלטות או חדר רדיו