תודה לזו שבתחילת הדרך אמרה לי שאני חייבת לבחור –
או יועצת ארגונית או כתיבה.
בזכות זה שהיא אמרה לי שזה מבלבל ושאי-אפשר גם וגם
הבנתי שאין לי שום דרך או רצון להפריד ביניהם.
תודה לזה שאמר לי שאין טעם לעשות תיזה בתואר השני ביעוץ הארגוני.
שזה לא באמת תחום שיש טעם לעשות בו תיזה,
כי זה תחום פרקטי שיוצאים איתו לשטח.
בזכותו השלמתי את התיזה (ועוד באנגלית) אצל איש מדהים אחר
ואפילו התחלתי דוקטורט (שאולי יום אחד גם אחליט לסיים).
תודה לזו שכשלמדתי אימון ניהולי-ארגוני אמרה לי
שזה לא מקצוע ושזה תחום פרוץ.
בזכותה הבנתי שאני לא צריכה לתת לעצמי כותרת אחת.
אני הכל יחד וזה ממש בסדר.
תודה להיא מההוצאה לאור לפני כמעט 20 שנה,
שבטעות שלחה לי חזרה את הטקסט שלי עם סירוב
אבל גם טרחה להשאיר שם נימוק שיפוטי ומקטין.
בזכותה הטקסט נשאר במגירה
ודן הוציא אותו עבורי לאור כספר ילדים, בלי שבכלל ידעתי.
תודה לכל מי שנפרד ממני,
שהחליט שאני יותר מדי בשבילו
או פחות מדי בשבילו.
תודה למי שהיה לא מדויק בשבילי,
או אני לא מדויקת בשבילו.
דרך כולם,
אחד אחד,
אחת אחת,
למדתי ועדיין לומדת,
להיות הכי מדויקת שאני יכולה
עבורי.